עלייתו ושקיעתו של עולם הבישום הקלאסי - חלק ו
- Binyamin Wertenshtein
- 12 במרץ 2024
- זמן קריאה 3 דקות
עלייתו ושקיעתו של עולם הבישום הקלאסי - חלק ו
תקציר "הפרקים הקודמים".
בפוסטים הקודמים סיפרתי על אהבתי לעולם הבישום הקלאסי, ועל כך שברבות השנים משהו לא טוב קרה בו - ריחות השתנו, בשמים אהובים נעלמו מהמדפים, ועוד.
לאחר חקירה הבנתי כי אכן בשני העשורים האחרונים התרחשו מספר תהליכים שגרמו לעולם הבישום הקלאסי להתחיל לשקוע ולהיעלם מהנוף.
סיפרתי כי במהלך שנות ה 90 החלו להיכנס לשוק ניחוחות יותר רעננים וקלילים ביחס לניחוחות הדומיננטיים והכבדים ששלטו עד אז בשוק הבישום.
סיפרתי גם על IFRA - התאחדות הבשמים הבינלאומית שהמלצותיה במהלך העשורים האחרונים המליצו לאסור או להגבילחלק מחומרי הגלם מהם מייצרים בשמים.
בפוסט האחרון דיברתי על כך שככל הנראה ישנו קשר בין ההמלצות להגבלות על חומרי גלם לבין היכולת להמשיך ולייצר ניחוחות שהתבססו באופן ניכר על אותם חומרים.
זה המקום לחזור שוב על ההבהרה כי כל שיתואר להלן אינו בגדר קביעת עובדות ו\או עדות מוחלטת על אירועים שקרו, אלא ניסיון לבנות סיפור על בסיס אירועים ועדויות נסיבתיות, ואפשר כי תיפולנה טעויות קטנות או גדולות באירועים המתוארים ובסדרם וכן בסיפור המוצע בכללותו.
למרות התקציר, ממליץ לכם בחום לקרוא את הפוסטים המלאים בקישורים להלן.
תהליכים משמעותיים בעולם הבישום בעשורים האחרונים
את הפוסט הקודם סיימתי בתהיה - האם למרות ההגבלות שהוטלו על חומרי גלם רבים, הצליחו יוצרי הבשמים לשחזר את הניחוחות המקוריים תוך שימוש בחומרים תואמים שעודם מותרים לשימוש?
לפני שאנסה לענות על שאלה זו ארצה לציין מספר תהליכים שהתרחשו בשני העשורים האחרונים בעולם הבישום:
הניחוח של בשמים רבים שהושקו לראשונה לפני שנות ה 2000 ועודם קיימים על המדפים השתנה באופן משמעותי, עד כדי כך שלעיתים הניחוח רחוק מלהיות כמו שהיה במקור. יש אומרים שטענה זו הינה קונספירציה והניחוח לא באמת השתנה, אך יהיה קשה להתווכח עם ביקורות כה רבות של משתמשים באתר Fragrantica על אותם בשמים קלאסיים - שם הם מציינים כי ישנו הבדל ניכר בין הניחוח של הגירסא הראשונית של הבושם לבין הגירסא העכשווית שלו. דוגמא לבושם כזה הוא Polo Ralph Lauren.
חלק מאותם בשמים שהושקו לראשונה לפני שנות ה 2000 נעלמו לחלוטין מהמדפים - גם כאלו שהיו מאוד פופולריים בקרב המשתמשים, גם כאן, תוכלו למצוא באתר Fragrantica ביקורות משתמשים רבות בנושא זה. דוגמא לבושם כזה הוא Davidoff Good Life
בשני העשורים האחרונים, ניחוחות קלילים בעל אופי מתקתק תפסו יותר ויותר נפח על המדפים עד שאט אט הם הפכו להיות הטון השולט בשוק בנושא זה.
במקביל, צצו להם בעשורים האחרונים בשמי "נישה" של מותגים המתמחים באופן ייחודי בבישום, כאשר בצד הניחוח המיוחד שלהם הם מתומחרים במחיר גבוה משמעותית מהמחירים אותם היה רגיל הצרכן הממוצע לשלם. דוגמא לבתי בישום "נישתיים": Roja Parfums Xerjoff
התיאוריה שלי
למרות שהזכרתי זאת פעמים רבות בפוסטים האחרונים, אחזור ואזכיר זאת שוב.
כל התיאורים והעובדות שאני מציין בסדרת פוסטים אלו מייצגת את ההבנה והתפיסה שלי על פי מחקר עצמאי שעשיתי.
אפשר בהחלט כי טעיתי בציון או בדיוק עובדות מסויימות, ואפשר כי כל התיאוריה שתוצג להלן מוטעית.
לדעתי, ישנו קשר בין התהליכים שציינתי בפיסקא הקודמת לבין ההמלצות להגבלת חומרי הגלם.
תארו לעצמכם כי יצרן בשמים עמל תקופה ארוכה יחד עם סדרה של אנשי מקצוע בכדי לפתח ניחוח של בושם, כל זאת תוך השקעת משאבים רבים של זמן, כסף, חשיבה ועוד.
לאחר תקופה, היצרן מקבל הודעה כי אחד או יותר מן החומרים ששימשו להרכבת תמצית הבושם הומלץ כמוגבל או אסור לגמרי בשימוש.
ננסה לחשוב רגע כיצד יפעל היצרן לאור ההגבלות - מנקודת מבט עסקית.
מן הסתם, השיקול המרכזי של היצרן יהיה האם הבושם הוא פופולרי ומבוקש מצד הצרכנים, אם אכן כך - היצרן יברר מהי העלות הצפויה של שחזור הניחוח באמצעות חומרים שעודם מותרים לשימוש, וישקול האם המאמץ וההשקעה החוזרת שווים את הרווחים הצפויים.
ניתן להניח שכבר בשלב זה נחרץ דינם של חלק מהבשמים - בעיקר אלו שהיו פחות פופולריים בקרב הצרכנים, שהרי אם הבושם לא היה רווחי באופן משמעותי ליצרן - מדוע להשקיע משאבים נוספים בכדי לשחזר אותו?
אבל שימו לב, גם לגבי אותם בשמים שהיו פופולריים בקרב הצרכנים ויהיו רווחיים עבור היצרן, לא בטוח שההשקעה בהרכבת הניחוח מחדש באמצעות החומרים המותרים תהיה שווה, שכן העובדה שחומר מסויים מותר בשימוש כיום אינה מבטיחה שהוא ימשיך להיות מותר גם בעוד תקופה ממושכת, כמו שציינתי בפוסטים הקודמים - ההגבלות מתעדכנות מתקופה לתקופה, כך שיש מצב שהיצרן יאמר לעצמו "גם אם אשקיע בפיתוח הבושם מחדש באמצעות חומרים חליפיים שעודם מותרים בשימוש, יכול להיות שבעוד תקופה קצרה גם הם ייאסרו בשימוש וההשקעה החוזרת גם היא תרד לטמיון".
כמו שאתם מבינים, מחשבה זו מן הסתם חרצה את גורלם של בשמים רבים אהובים שכבר אינם איתנו.
תגובות