עלייתו ושקיעתו של עולם הבישום הקלאסי - חלק א
- Binyamin Wertenshtein
- 6 בפבר׳ 2024
- זמן קריאה 2 דקות
סוף סוף - החורף כאן.
גשמים, רוחות, וקור עז וצורב שיורד עד עמקי הנשמה.
אין זמן מושלם יותר כדי לקחת כוס תה חם, להתרכבל מתחת לפוך, ולקרוא סיפור טוב.
כמדי פעם בפעם אני לוקח הפסקה מסקירות הבשמים ומשתף אתכם בניסיוני וחוויותיי משך השנים בעולם הבישום כדי להרחיב את היריעה ולהעמיק את הידע על העולם המיוחד הזה.
אז אם עדיין לא עשיתם זאת, מוזמנים לקרוא את הסדרות שכבר עלו כאן:
עלייתו ושקיעתו של עולם הבישום הקלאסי - חלק א
סדרת המאמרים שנפתח היום מאוד מיוחדת עבורי באופן אישי, היות והנושא שידובר הוא בעצם הסיבה להקמתו של אתר זה.
בנוסף, מיד בסיום סדרת המאמרים הזו אתחיל לשלב בסקירות הבשמים כאן באתר ז'אנר נוסף אותו נמנעתי כמעט לחלוטין מלסקור עד עתה - בישום ה Vintage.
בסדרת מאמרים זו, ניגע בלב ליבו של הנושא - נפרק ונסביר אותו כדי שכל אחד יוכל להבין בדיוק מה משמעות המילה Vintage בהקשר של בישום.
גם אם אינכם חובבי בישום קלאסי ובשמים עכשווים דווקא יותר מדברים אליכם, סדרת המאמרים שלפניכם היא בגדר "חובה" היות והיא תלמד אתכם כיצד נולד בכלל עולם הבישום העכשווי והמודרני, ומהי ההיסטוריה שליוותה אותו.
אז בואו נצא לדרך.
כאן הכל התחיל
את דרכי בעולם הבישום התחלתי בגיל מאוד צעיר ובצורה הטבעית ביותר שניתן להעלות על הדעת.
אבא שלי אוהב להתבשם, ובמגירה שלו היו שניים או שלשה בשמים, זה הכל.
בכל יום ששי אחרי שאמא הדליקה נרות, הייתי ניגש למגירה, פותח קופסא ירוקה עם עיטורי זהב, מוציא משם בקבוק ירוק עם פקק זהוב ומתיז 2-3 התזות בחרדת קודש.
הריח הזה העיר לי משהו בנשמה, ללא כל ספק.
משם והלאה, לא פספסתי כל הזדמנות להריח בושם, אם אצל חבר, בן משפחה, או סתם על המדף בחנות כשאמא המתינה להתקבל אצל הרוקח.
שינויים ואכזבות
ככל שהתבגרתי והתחלתי לשים לב לניחוחות באופן יותר מדוייק, הרגשתי שמשהו מתחיל להשתנות, בשמים שמאוד אהבתי - כבר לא נמצאו על המדפים, גם אלו שכן נותרו התחילו להריח מעט שונה, במקרים מסויימים התנדפו מאוד מהר מהעור, דברים שלא הייתי רגיל אליהם בעבר.
בזמנו קיבלתי את זה כ"מובן מאליו" ואמרתי לעצמי ש"זמנים משתנים".
התחלתי גם להסתגל לניחוחות מודרניים יותר וזה היה סבבה, עד שהגעתי למצב שהבנתי שמשהו כאן לא תקין - לפחות למיטב חוש הריח שלי.
יותר ויותר בשמים הריחו לי חד-גוניים, חסרי עושר ומורכבות במבנה הניחוח, והיו כאלו שהריחו סינטטיים עד כדי גרימת כאב ראש.
ואז, ביום בהיר אחד - עזבתי, פשוט הנחתי לעולם הבישום לשקוע בתודעה שלי.
מדי פעם עוד התבשמתי פה ושם, אבל לא יותר מכך.
בנקודה מסויימת בירכתי המוח הבנתי שעולם הבישום שאהבתי כבר לא כל כך קיים, זה מה יש, ועלי לקבל את המציאות.
מתנת יום ההולדת
ואז, כעבור שנים רבות החלטתי שאני מפנק את עצמי במתנה ליום ההולדת - קניתי לעצמי בושם.
כמובן שהקניה לא נעשתה ב"שלוף", חקרתי הרבה מאוד מה ואיך אני הולך לרכוש, עד שהייתי משוכנע שמצאתי את מה שאני מחפש - בושם בניחוח שיזכיר לי את העבר הקסום.
קניתי את הבושם, פתחתי אותו בהתלהבות, התזתי ממנו...
האכזבה היתה כל כך גדולה, שפשוט אין לתאר, הריח היה הפוך בדיוק ממה שציפיתי, מחניק, ולא נעים.
כעסתי, פשוט כעסתי, על עצמי, על המציאות החדשה של עולם הבישום ששוב הכתה בפני, ועל מתנת יום הולדת שאיכזבה כל כך.
הייתי כל כך מתוסכל שפשוט החלטתי שחייב לקרות שינוי, לא בחוץ, אלא דווקא אצלי.
החלטתי שאני חוזר, חוזר ובגדול.
תגובות